אחת האסטרטגיות הנפוצות למניעה היא הכשרת 'שומרי סף' (Gatekeepers) שנעשה בה שימוש רב בעיקר בהקשר
של מניעת אובדנות, אם כי לא הוכח שהיא מונעת אובדנות בהיותה אסטרטגיה בודדת.

בהקשר של מניעת אובדנות, המונח 'שומר סף' מתייחס לאנשים בקהילה שיש להם מגע ישיר עם מספר רב של חברי קהילה
כחלק מהשגרה הרגילה שלהם, אותם ניתן להכשיר "לזהות אנשים בסיכון להתאבדות ולהפנייתם לשירותי טיפול או תמיכה לפי הצורך".
בהקשר זה, 'שמירת סף', בפשטות, מתייחסת לביצוע מיומנויות ההכשרה של 'שומר סף' (Burnette, Ramchand & Ayer, 2015).

הכשרות לשומרי סף מתקיימות במתכונת אוניברסלית באוכלוסייה הכללית ובמתכונת סלקטיבית
במגוון רחב של אוכלוסיות בסיכון גבוה,
כדוגמת תלמידים או סטודנטים וצוותים בבתי ספר תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה, בצבא האמריקאי
ובמסגרות רפואיות ולבריאות הנפש.
האנשים המוגדרים 'כשומרי סף' פוטנציאליים עשויים להשתנות בין אוכלוסיות שונות כגון מורים, תלמידים וצוות רפואי.

ישנן תכניות 'שומרי סף' בבתי הספר אשר התמקדו בהכשרת מורים וצוותי בית הספר, אך חלקן הכשירו גם תלמידים
לשמש כ'שומרי סף' לבני גילם, במסגרות רפואיות, צוות טיפול ראשוני וצוות חדר מיון הוכשרו להיות שומרי סף.